בעקבות האתגרים הגלובליים בתחום האנרגיה והמחויבות הבינלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, מדינת ישראל נוקטת בצעדים חדשניים בכדי לקדם את השימוש באנרגיה מתחדשת. החל מדצמבר 2025, ישראל עתידה להקים חקיקה מחייבת שתטיל על בעלי בנייה חדשה ובנייני ציבור חובה להתקנת מערכות סולאריות על גג המבנה.
רפורמה זו מהווה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של ממשלת ישראל להגדלת ייצור האנרגיה המתחדשת במדינה, והיא עולה בקנה אחד עם מדיניות דומה שנוקטות מדינות מתקדמות ברחבי העולם. שינויים אלה, יחד עם פישוט הליכי הרישוי, צפויים להשפיע באופן עמוק על השוק הסולארי המקומי.
הרשויות הישראליות הציבו יעד להתקנת 3.5 גיגה-וואט עד שנת 2040, עם קיבולת ייצור מינימלית של 5 קילו-וואט למערכת. השינוי כולל גם דרישות להכנת המבנים כך שיוכלו להחזיק מערכות סולאריות. על פי התקנות החדשות שאישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה, החובה להתקנת מערכות פוטו-וולטאיות תחול על כל הבנייה החדשה הבלתי-מגורים עם שטח גג העולה על 250 מ"ר ועל בתי מגורים פרטיים חדשים עם גג הגדול מ-100 מ"ר. מהנדסי עיריות יקבלו שיקול דעת לפטור מבנים מהדרישה, למשל במקרים של תנאים מיוחדים, כדי להבטיח יישום מעשי וסביר של התקנה.
הרקע לרפורמות וההשראה ממודלים בינלאומיים
המגמה לחייב התקנת מערכות סולאריות אינה ייחודית לישראל. מדינות רבות, ובראשן בארצות הברית, אימצו מודלים דומים כדי להאיץ את המעבר לאנרגיה ירוקה. לדוגמה, במדינת קליפורניה נכנסה לתוקף בשנת 2020 חובה להתקין מערכות סולאריות בכל בנייה חדשה למגורים, מה שהוביל לזינוק דרמטי בשימוש באנרגיה סולארית במדינה. מחקרים מראים כי צעדים אלו הביאו להפחתה משמעותית בפליטות גזי חממה ולירידה בעלויות החשמל למשקי הבית בטווח הארוך. דוגמה נוספת ניתן למצוא בגרמניה, שם מדיניות תמיכה נרחבת ורגולציה מחמירה הביאו לכך שהמדינה הפכה לאחת המובילות בעולם בתחום האנרגיה הסולארית. מדינות אלו מציגות מודל מוצלח של שילוב רגולציה ממשלתית עם תמריצים כלכליים, המאפשר צמיחה מהירה של השוק תוך כדי יצירת ביקושים יציבים.
השפעת הרפורמות על השוק הסולארי בישראל
משרד האנרגיה מעודד השקעה בפאנלים סולאריים ומבטיח תשואה שנתית של 15% למשך 25 שנה. אזרחים, עסקים ורשויות מקומיות יהיו אחראים לרכישת הפאנלים הסולאריים, שלרוב מובילים לשבירת נקודת איזון בתוך שש שנים.
"אנחנו מדינה סולארית ואנחנו ייחודיים בהקשר זה בין מדינות ה-OECD", כפי שציין גורם במשרד האנרגיה. ישראל, שיש בה שמש רוב ימות השנה, אינה בעלת אפשרויות אחרות לאנרגיה מתחדשת בניגוד למדינות אחרות שבהן קיימות אפשרויות של אנרגיית רוח או מים.
בשל המחסור בקרקע עבור פארקי סולאר קרקעיים, ישראל חייבה ב-2023 שכל הבנייה המסחרית החדשה תתקין פאנלים סולאריים פוטו-וולטאיים על הגג. זהו פתרון יצירתי לבעיית מחסור השטח הייחודי למדינת ישראל. במרץ 2025, המדינה אישרה תיקון לפטור היתרי בנייה למערכות סולאריות על גג מגורים, וגם למתקני אחסון קטנים בסגמנט זה, כדי להוסיף 100,000 מערכות חדשות עד 2030. זוהי רפורמה משמעותית שנועדה לייעל את תהליכי הרישוי ולהפחית בירוקרטיה.
על פי משרד האנרגיה, התקנות הפאנלים הסולאריים צריכות לגדול ב-40% כדי לעמוד ביעדי 2030. זהו אתגר משמעותי שדורש הכוונה ואכיפה יעילה של המדיניות החדשה.
זינוק בביקוש ויציבות לשוק:
החובה להתקין מערכות סולאריות תיצור ביקוש מסיבי וקבוע, ותספק ודאות תכנונית ויציבות לשוק הסולארי המקומי. עבור יזמים וחברות בנייה, המערכות הסולאריות יהפכו לחלק אינטגרלי מתהליך התכנון והבנייה, בדומה למערכות חשמל ואינסטלציה. שינוי זה צפוי למשוך השקעות נוספות, להרחיב את שרשרת האספקה המקומית ולעודד תחרות בין הספקים.
ירידת עלויות והנגשה לציבור הרחב:
עליית הביקוש וייעול תהליכי ההתקנה עשויים להוביל ל"אפקט הכלכלה הנגדית" (Economies of Scale), שבמסגרתו עלות רכיב יחיד יורדת ככל שייצורו עולה. בעקבות זאת, עלות התקנת המערכות הסולאריות צפויה לרדת באופן משמעותי, מה שיהפוך אותן לנגישות יותר למשקי בית שאינם נכללים בחובה. במקביל, פישוט הליכי הרישוי יקצר את זמני ההמתנה ויפחית את הבירוקרטיה, מה שיאפשר ליותר אנשים פרטיים ויזמים להצטרף למהפכה הסולארית.
אתגרים וסיכונים פוטנציאליים:
לצד היתרונות, קיימים גם אתגרים. יש לוודא כי תשתיות החשמל בישראל ערוכות לקליטת כמות גדולה של חשמל ממקורות מבוזרים, וכי התמריצים והרגולציה מותאמים לצרכים השונים של האוכלוסייה. חשש נוסף הוא מפני "צווארי בקבוק" בשרשרת האספקה או בכוח האדם המקצועי, שיכולים להאט את קצב ההתקנות. עם זאת, שילוב של מדיניות תומכת, הכשרה מקצועית ופיקוח קפדני יכולים למזער סיכונים אלו.
השלכות כלכליות וסביבתיות:
בטווח הארוך, הרפורמות יביאו לחיסכון משמעותי בחשבונות החשמל של משקי הבית, ויתרמו לביטחון האנרגטי של המדינה. על ידי הפחתת התלות בדלקים פוסיליים, ישראל תתרום למאבק העולמי בשינויי האקלים, תפחית את זיהום האוויר ותשפר את איכות החיים של אזרחיה.
רפורמות אלו מציבות את ישראל במקום מוביל בתחום האנרגיה המתחדשת, בהתאם למגמה גלובלית של מדינות מתקדמות. השילוב של חובת התקנה, פישוט הליכי הרישוי ויצירת תמריצים כלכליים יוצר מסגרת מקיפה לקידום האנרגיה הסולארית.
עם זאת, הצלחת המדיניות תלויה ביכולת המדינה לוודא יישום יעיל, פיקוח מתאים והכוונה של השוק לעמידה באתגרים הטכניים והלוגיסטיים של התקנה המונית של מערכות סולאריות.
המהלך הישראלי עשוי לשמש מודל למדינות אחרות עם תנאי שמש דומים, ולהוות נקודת ציון חשובה בדרך הגלובלית למעבר לאנרגיה נקייה ובת-קיימא.